שלושת ה-״sie״

כל מי שמתחיל ללמוד גרמנית שואל את עצמו (או שואל אותי) את אותה השאלה: מדוע ישנם שלושה ״sie״?

התשובה היא שאיני יודעת. למעשה, אפילו גוגל בכבודו ובעצמו אינו יודע כיצד להשיב על שאלה זו.

בפוסט זה, אני אסביר את המשמעות של כל אחד משלושת ה- ״sie״ השונים תוך התבססות על הטייתם של פעלים רגילים.

הפועל

פועל מתאר פעולה, מצב או התרחשות.

בואו נבחן את הפועל ״lieben״ (לאהוב), לדוגמא. בדומה לכל הפעלים הרגילים בשפה הגרמנית, אף פועל זה מסתיים בצירוף האותיות en - lieben. זוהי צורת המקור של הפועל, כלומר, זהו שם הפועל ללא כל הטייה. כאשר נוריד את הסיומת en, מה שנשאר הינו שורש הפועל הגרמני: lieb. בשלב זה ניתן להתחיל להטות את הפועל ולהתאימו לשמות הגוף השונים וסוג הדובר.

סוג הדובר שם הגוף העברי הפועל הגרמני המוטה שם הגוף הגרמני

שלושת ה-״sie״

כעת אני רוצה להתמקד בשלושת ה-״sie״ המפורסמים.

מס׳ 1: sie זה מותאם לשם הגוף ״היא״, כלומר גוף שלישי, יחיד, נקבה. ניתן לזהותו על ידי האות t המתווספת לשורש הפועל בסופו.

מס׳ 2: sie זה מותאם לשם הגוף ״הם/ן״, כלומר גוף שלישי (בגרמנית, כמו באנגלית, צורת הרבים הינה כללית ופונה לשני המינים). ניתן לזהותו על ידי האותיות en המתווספות לשורש הפועל בסופו.

מס׳ 3: sie זה מותאם לצורה הרשמית של שם הגוף ״אתם/ן״, כלומר גוף שני, יחיד ורבים. ניתן לזהותו בקלות על ידי ה-S הגדולה. צורת פנייה זו זהה לצורת הפנייה בגוף שני למעט הבדל אחד ניכר: צורת פנייה זו מנומסת יותר. התרבות הגרמנית נסובה סביב נימוסין ורשמיות ולכן ישנה נטייה להשתמש בשם הגוף Sie ולא בשם הגוף ״את/ה״ ו- ״אתם/ן״ כאשר לא מדובר בשיחה בין חברים או בני משפחה. כמובן שזה אף תלוי במחוזותיה השונים של גרמניה ובתרבות הייחודית של כל אחד ואחד מהם. בברלין, למשל, אנשים לרוב פחות רשמיים בהשוואה לאנשים בבוואריה. כאשר משוחחים עם אדם מבוגר יותר, מומלץ לא לעבור לגוף שני רגיל (לא רשמי, כלומר ״את/ה״) לפני שבן השיחה שלנו מציע זאת בעצמו. נשתמש בפנייה הרשמית אף בעת שיחה עם קבוצת אנשים (למשל, בעת פגישה קבוצתית במקום העבודה). בעת שיחה לא רשמית עם קבוצת חברים לעומת זאת, ניתן להשתמש בגוף שני רבים.

עדיין מתבלבלים? הירשמו עכשיו לקורס האונליין שלנו לשיפור טעויות נפוצות בגרמנית.